החלטה בתיק ע"ע 17706-07-11

הקונסוליה האיטלקית  בירושלים                                              המבקשת

ג'אלב אבו  גוש                                                                               המשיב

    בפני: סגן הנשיאה יגאל פליטמן, השופטת לאה גליקסמן, השופט אילן סופר

נציג עובדים מר איתן כרמון,                     נציג מעבידים מר דני בר סלע

בשם המבקשת: עו"ד אליהו בן טובים

בשם המשיב: עו"ד סאמי אבו ורדה

ה ח ל ט ה

השופטת לאה גליקסמן

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים מיום 14.6.11 (הנשיאה השופטת דיתה פרוז'ינין ונציגי הציבור גב' נחמה אנג'ל ומר גדעון שמיר; תע"א 3014-08), בו התקבלה תביעת המשיב בעיקרה, והמבקשת חויבה לשלם לו פיצויי פיטורים בסכום של 88,666 יורו וכן הוצאות משפט בסכום של 8,500 ש"ח.

הרקע לבקשה:

2.         המבקשת היא הקונסוליה האיטלקית בירושלים. המשיב עבד בקונסוליה
כ- 33 שנה, מיום 1.11.73 עד יום 28.2.07, מועד בו התפטר, לטענתו, בשל מצבו הרפואי.

3.         בבית הדין האזורי בירושלים התבררה תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת לתשלום פיצויי פיטורים, בטענה כי התפטרותו על רקע מצב בריאותי לקוי דינה כפיטורים, לפי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים). המשיב טען כי הוא אינו יכול עוד להמשיך ולמלא את תפקידו כנהג בשל מחלת הוורטיגו בה לקה, וכי המבקשת לא הציעה לו להמשיך לעבוד בתפקיד אחר. לתביעתו צירף המשיב מסמכים רפואיים שונים התומכים בטענתו כי לקה במחלת הוורטיגו. המבקשת טענה כי המשיב התפטר בנסיבות אשר אינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, שכן לא הוכחו התנאים הקבועים בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים; המשיב הועסק בתפקידים שונים בקונסוליה ולא הייתה כל מניעה שימשיך בעבודתו בתפקיד אחר; האישורים הרפואיים שהציג המשיב אינם חתומים והרופאים לא הוזמנו למתן עדות. עוד טענה המבקשת כי המשיב הועסק על ידה על פי חוזים שנחתמו עימו מדי שלוש שנים. לאור זאת, כך לטענת המבקשת, המשיב קיבל תשלום השווה לפיצויי פיטורים מידי שלוש שנים עד ליום 31.12.02, ועל כן גם אם ייקבע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים, יש להפחית את הסכומים שקיבל מן הסכום שייפסק לטובת המשיב.

4.         בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב בעיקרה. בית הדין דן תחילה בשאלה מה היה תפקידו של המשיב בקונסוליה. בקשר לכך נקבע כי פרט לטענת המבקשת בכתב ההגנה לפיה המשיב הועסק אצלה בתפקידי עזר שונים, לא ניתן כל פירוט באשר לתפקידים אחרים שמילא המשיב במהלך תקופת עבודתו הארוכה. בנוסף, עדת המבקשת אישרה את גרסת המשיב כי התפטר בשל חוסר יכולתו למלא את תפקידו כנהג בשל מחלתו. כן נקבע כי לא זו בלבד שלא הוצעה למשיב עבודה אחרת, אלא שאותה עדה אף לא מצאה, כעולה מעדותה, לשאול את המשיב מדוע החליט להתפטר מעבודתו, לאחר תקופת עבודה בת כ- 33 שנים. בנסיבות אלה, קבע בית הדין האזורי כי המשיב הועסק בקונסוליה כנהג וכי זה היה תפקידו העיקרי וכי לאחר שהתפטר לא הוצע לו להמשיך לעבוד בתפקיד אחר כלשהו.

5.                 לאחר מכן דן בית הדין בשאלת תחולת סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים על המשיב. בקשר לכך בחן בית הדין האזורי את חומר הראיות שהוצג בפניו וקבע כי המשיב הוכיח שהתפטר בשל מצב בריאות לקוי. בית הדין מצא כי  המסמכים הרפואיים עליהם הסתמך המשיב בתביעתו ובייחוד האישור הרפואי מהרופא התעסוקתי, מוכיחים כי מצב בריאותו היה המניע להתפטרותו. עוד נקבע כי המבקשת הייתה מודעת לכך שהמשיב לקה במחלה ואינו מסוגל למלא עוד את תפקידו ולא חלקה על כך. בהתחשב במכלול הנתונים קבע בית הדין כי התקיימו במשיב התנאים המזכים אותו בפיצויי פיטורים, לפי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים.

6.        לבסוף, בחן בית הדין את טיבם של אותם תשלומים ששולמו למשיב מעת לעת, והאם יש לשלם למשיב את פיצויי הפיטורים במלואם, כטענתו, או שמא יש לנכות את הסכומים ששולמו למשיב מסכום פיצויי הפיטורים, כטענת המבקשת. על יסוד הפסיקה בעניין כארם [ע"ע 1010/04 הרפובליקה האיטלקית - כארם פריד, מיום 24.11.2004] דחה בית הדין טענה זו של המבקשת, בקובעו כי קביעת בית הדין האזורי בפסק הדין בעניין כארם, לפיה לא ניתן אישור שר העבודה על פי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים לכך שתשלומים ששולמו במהלך תקופת העבודה יבואו על חשבון פיצויי פיטורים וכי המסמכים עליהם חתם העובד אינם עומדים בדרישות סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים אושרה על ידי בית הדין הארצי וחלה גם על המקרה הנדון. בית הדין גם קיבל את גרסת המשיב לפיה לא ידע מה כתוב במסמכים עליהם חתם, לנוכח העובדה שהמסמכים הם בשפה האיטלקית ולא תורגמו לשפה הערבית. בנסיבות אלה, קבע בית הדין כי יש לשלם למשיב את פיצויי פיטורים במלואם. עם זאת, קיבל בית הדין האזורי את טענת המבקשת כי משכורת 13 הייתה כלולה בשכר המשיב. על כן חייב בית הדין האזורי את המבקשת לשלם למשיב פיצויי פיטורים בסכום של 88,666 יורו, על פי השער היציג ביום התשלום. כמו כן, חויבה המבקשת לשלם למשיב הוצאות בסכום של 8,500 ש"ח.